מוצרי חלב והבריאות המטבולית- בין מיתוסים למחקר
- 4 באוג׳
- זמן קריאה 3 דקות
מוצרי החלב במרכז השולחן ואיתם גם הוויכוחים הקבועים: “חלב מעלה אינסולין” “מוצרי חלב משמינים” “בקטוגנית צריך להימנע מגבינות” ומנגד, מחקרים שמראים קשר בין יוגורט ומוצרי חלב לבין משקל נמוך יותר, איזון גליקמי טוב יותר ולעיתים גם סיכון מופחת לסוכרת סוג 2 ולמחלות לב. |
אז מה נכון? כמו בהרבה נושאים בתזונה, התשובה מורכבת יותר מכותרות ברשת. בקליניקה אני רואה שני קצוות: יש מטופלים שחוששים כמעט מכל מוצר חלב, לעיתים בגלל החשש שמוצרי חלב מעלים אינסולין, לעיתים בגלל הדיון סביב שומן רווי ובריאות הלב, ולפעמים כי נאמר להם ש”אי אפשר להיות בקטוזיס אם אוכלים גבינה”. ומצד שני יש מי שמרגישים שמוצרי חלב דווקא:
הפער הזה לא מפתיע. כי “מוצרי חלב” זו לא באמת קבוצה אחת. יש הבדל משמעותי בין:
התגובה ההורמונלית, תחושת השובע, כמות הלקטוז, מבנה השומן, תכולת החלבון, השינויים בחלבון שנוצרים בעקבות עיבוד תעשייתי וההשפעה על צריכת האנרגיה, שונות לחלוטין. |
מוצרי חלב ואינסולין, למה בכלל נוצר הדיון? אחד הנושאים המעניינים ביותר בעולם התזונה דלת הפחמימה והקטוגנית הוא העובדה שמוצרי חלב יכולים לעורר הפרשת אינסולין, גם כאשר הם מכילים מעט פחמימות יחסית. הסיבה המרכזית לכך היא חלבוני החלב, ובעיקר whey. חלבון whey עשיר במיוחד בחומצות אמינו מסועפות שרשרת (BCAA) ובעיקר לאוצין, שמעודדות הפרשת אינסולין. בנוסף, מוצרי חלב יכולים לעודד הפרשת הורמוני מעי כמו GLP-1 ו- GIP שגם הם משפיעים על תגובת האינסולין והשובע. כלומר:תגובה אינסולינית לא נקבעת רק לפי כמות הסוכר במזון. אבל האם עלייה באינסולין אומרת שהמזון “משמין”? לא בהכרח. זו אולי אחת מנקודות הבלבול הגדולות ביותר בשיח התזונתי. עליה באינסולין אחרי ארוחה היא תגובה פיזיולוגית תקינה.גם ארוחה עשירה בחלבון תעלה אינסולין במידה מסוימת וזה לא הופך אותה אוטומטית לבעייתית. השאלה החשובה באמת היא:מה קורה בטווח הארוך?
|
לא כל חלבון חלב מתנהג אותו דבר חלבוני החלב מורכבים בעיקר משני סוגים:
מחקרים מראים ש־whey יכול לעורר תגובת אינסולין משמעותית יחסית, אך גם לשפר שובע ותגובה גליקמית לאחר הארוחה. לעומת זאת, גבינות קשות ומוצרי חלב מותססים, שמכילים פחות whey ויותר casein נוטים לגרום לתגובה איטית ומתונה יותר. זו אחת הסיבות לכך שיש הבדל מטבולי משמעותי בין:
מוצרי חלב הם יותר מסך רכיביהם בשנים האחרונות יותר ויותר מחקרים מדברים על ה-Dairy Matrix מוצרי חלב מכילים שילוב של:
גם בתחום מחלות הלב והשבץ התמונה מורכבת יותר ממה שנהוג לחשוב.חלק מהמטה־אנליזות מצאו שצריכת יוגורט ומוצרי חלב מותססים קשורה לסיכון נמוך יותר למחלות לב ושבץ מוחי, בעוד שביחס למוצרי חלב אחרים התוצאות לרוב נייטרליות. כלומר, לפחות לפי הידע הקיים כיום, מוצרי חלב אינם מציגים באופן עקבי את ההשפעה השלילית שהיינו מצפים לה, אם היינו מסתכלים רק על תכולת השומן הרווי שלהם. ומה לגבי משקל הגוף? למרות החשש ממוצרי חלב עתירי שומן, רוב המטה־אנליזות לא מצאו שמוצרי חלב מלאים גורמים לעלייה עקבית במשקל. בחלק מהמחקרים נמצא אפילו קשר בין צריכת יוגורט ומוצרי חלב מותססים לבין:
חשוב להדגיש:מדובר בעיקר ביוגורט טבעי ומוצרים פחות מעובדים, לא במעדנים ממותקים. ומה לגבי קטוגנית? יש מטופלים שמוצרי חלב:
ומנגד יש מטופלים שאצלם:
וזו נקודה חשובה. הבעיה במוצרי חלב היא לא תמיד מה שהם עושים לאינסולין ,אלא מה שהם עושים לשובע, להתמדה ולצריכת האנרגיה לאורך זמן. גם סוג המוצר חשוב. באופן מעניין, דווקא גרסאות “דלות שומן” של מוצרי חלב אינן תמיד הבחירה המטבולית הטובה יותר. לעיתים הן מכילות:
מדריך קצר: אילו מוצרי חלב בדרך כלל עובדים טוב יותר בקטוגנית? |
השורה התחתונה: הדיון על מוצרי חלב הפך בשנים האחרונות לפשטני מדי. כן, חלבוני חלב יכולים לעורר הפרשת אינסולין.אבל זה לא אומר שמוצרי חלב “משמינים”. בפועל, מה שכנראה חשוב יותר הוא:
ולכן, במקום לשאול:“האם מוצרי חלב בריאים?” אולי עדיף לשאול:
|
תגובות