איך גופי קטו ובעיקר BHB משפיעים על הלב שלנו

מחקר חדש שהתפרסם לאחרונה (2025) בדק לעומק איך גופי קטו ובעיקר β-hydroxybutyrate (BHB) משפיעים על הלב שלנו.

וזה לא עוד מחקר על ירידה במשקל או איזון סוכרת. מדובר במשהו הרבה יותר עמוק:

שינוי אפיגנטי.

מה זה אפיגנטיקה?

אפשר לדמיין את ה-DNA שלנו כמו ספר מתכונים ענק. כל המתכונים (הגנים) נמצאים שם, אבל לא כולם “יוצאים לפועל”.

האפיגנטיקה היא כמו השף שמחליט אילו מתכונים לבשל היום ואילו להשאיר סגורים בין הדפים.

הקוד הגנטי עצמו לא משתנה, אבל הבחירות שלנו – התזונה, הפעילות הגופנית, רמות הסטרס, משפיעות על הפעלה והשתקה של גנים. וכאן נכנסים גופי הקטו לתמונה.

איך BHB פועל?

בזמן שאנחנו בצום או בתזונה קטוגנית, הגוף מייצר יותר BHB.

והוא לא רק משמש כדלק חלופי אלא גם משפיע על התבטאות גנים בלב ובהשפעתו יש:

הפעלה של גנים נוגדי חמצון .

ייצור חלבונים שמגנים על תאי שריר הלב מפני נזק.

ויסות תהליכים דלקתיים והגברת יכולת התיקון של התאים.

עוד שכבות של השפעה

ל־BHB יש גם דרכים נוספות להשפיע:

• הוא מוסיף או מסיר סימנים כימיים זעירים על ה DNA, פעולה שנקראת מתילציה, מעין "הערות שוליים" בספר מתכונים, שמסמנות אילו מתכונים ייבחרו ואלו לא.

• הוא משפיע גם על ה-RNA, "שליח" שמעבד את ההוראות מהספר ומעביר אותן למטבח, כך שהמתכון יוכל להתממש בפועל.

• והוא מפעיל “עוזרי שף” מיוחדים שנקראים סירטואינים, שעוזרים לתאים לשמור על איזון ולהתמודד עם סטרס.

ומה גילו במחקר?

בסדרת ניסויים בבני אדם ובחיות שנמצאו בקטוזיס, החוקרים מצאו דפוס ברור:

• עלייה בפעילות של גנים מגנים על הלב.

• ירידה במסלולים דלקתיים.

• שיפור ביכולת הלב להתמודד עם עומס חמצוני.

המסקנה: דיאטה קטוגנית לא רק עוזרת במשקל ובאיזון סוכרת, היא גם “פותחת מתכונים” חדשים בספר הגנטי שלנו שמפעילים מסלולי הגנה בלב.

למה זה חשוב לנו?

כי זה מראה עד כמה בחירה יומיומית פשוטה יכולה לשנות.

כשאנחנו בוחרים לצמצם פחמימות ולהיכנס לקטוזיס, אנחנו לא רק “עושים דיאטה” אנחנו בעצם בוחרים אילו מתכונים יוגשו לשולחן הבריאות שלנו.

וזה בעיניי מסר מדהים לפתיחת שנה: בדיוק כמו שאנחנו פותחים דף חדש ביומן, אפשר לפתוח “פרק חדש” גם ברמה הגנטית של הלב.