התכווצויות שרירים (Cramps) בדיאטה קטוגנית – למה זה קורה ומה עושים?
- עדינה בכר

- 16 בנוב׳ 2025
- זמן קריאה 1 דקות
התכווצויות שרירים לרוב בשוקיים ובלילה נפוצות בתחילת הדרך עם קטו, ולעיתים נמשכות גם בשלב ההסתגלות לדיאטה. אחת הסיבות המרכזיות היא עלייה בהפרשת מלח (נתרן) ונוזלים בשתן, מה שעלול ליצור חוסר יחסי באלקטרוליטים כמו אשלגן ומגנזיום. לעיתים יש גם השפעה של סידן, במיוחד בגיל מבוגר שבו הספיגה של מינרלים יורדת ושכיחות ההתכווצויות עולה (בין היתר עקב שימוש בתרופות כמו משתנים או סטטינים). ברוב המקרים מדובר בתופעה זמנית הניתנת לניהול בעזרת התאמות פשוטות.

למה זה קורה?
• “נַטְרִיוּרֶזִיס של תחילת קטו”: ירידת אינסולין-->יותר נתרן יוצא בשתן--> ירידת נפח נוזלים ונטייה להתכווצויות.
• חוסר יחסי באשלגן/מגנזיום בעקבות אובדן נוזלים.
• חוסר בסידן- פחות שכיח, אך ייתכן.
• עומס שרירי, התייבשות, או חוסר מתיחות/פעילות גופנית.

ומה לגבי תרופות?
ברוב המקרים אין צורך בטיפול תרופתי ייעודי. הפתרון מבוסס על נוזלים, אלקטרוליטים, מגנזיום, סידן ומתיחות. במקרים חריגים של התכווצויות חזקות ומתמשכות כדאי לפנות לרופא להתאמת טיפול אישי.
התייחסות לגיל
בגיל מבוגר הספיגה של מגנזיום וסידן יורדת, והשכיחות של התכווצויות עולה במיוחד אצל מי שנוטלים משתנים או סטטינים. לכן חשוב להתייחס לגיל כגורם סיכון, ולעדכן את הרופא על תוספים או תופעות חוזרות.
לסיכום:
התכווצויות בקטו הן לרוב קצרות־מועד ונובעות משינויים בנוזלים ואלקטרוליטים. ניהול נכון של שתייה ונתרן, העשרת התפריט במקורות אשלגן דלי־פחמימות, תיסוף מגנזיום במינון בטוח (בעיקר ציטראט/גליצינאט), תשומת לב גם לרמות סידן, ומתיחות קבועות מספיקים ברוב המקרים להפחתה משמעותית בתלונות.
בגיל מבוגר, שבו ספיגת מינרלים יורדת ושימוש בתרופות שכיח יותר, חשובה במיוחד התאמה אישית ופנייה לייעוץ מקצועי במידת הצורך.




תגובות