המסע של הדיאטה הקטוגנית – מהיפוקרטס ועד ימינו

לפעמים נדמה שהדיאטה הקטוגנית היא טרנד של השנים האחרונות, אבל למעשה היא אחת ההתערבויות הרפואיות הוותיקות בעולם עם יותר ממאה שנות מחקר מאחוריה.

אבני דרך בהיסטוריה של הדיאטה הקטוגנית:

460–377 לפנה״ס היפוקרטס מציין השפעה חיובית של צום על הפחתת התקפים אפילפטיים אצל חולי אפילפסיה.

1911 הדיווח המודרני הראשון על טיפול באפילפסיה באמצעות צום.

1921

גילוי גופי קטון בנוזלי הגוף של אנשים בריאים לאחר גם צום וגם תזונה עתירת שומן ודלה בפחמימות.

הצדקה מדעית ראשונה ליתרונות הצום לחולי אפילפסיה ולדיווחים על השפעתו על שיפור היכולות הקוגניטיביות.

קישור המצב הקטונמי של הגוף להשפעות נוגדות פרכוסים.

הצעה להחליף צום בתזונה עתירת שומן; מתגבש המונח "דיאטה קטוגנית".

1924

הפרוטוקול הדיאטטי הראשון של הדיאטה הקטוגנית, בהנחה של צריכה של 15 גרם חלבון לכל ק"ג משקל גוף, 10–15 גרם של פחמימות, והשלמת הדרישות הקלוריות משומנים.

שנות ה30־1920

העידן הזהוב של הדיאטה הקטוגנית: היא הופכת לטיפול רפואי מוכר באפילפסיה, מומלצת במיוחד לילדים.

1928

הכנסת תרופות נוגדות פרכוסים חדשות (דיפנילהידנטואין בשנת 1938, חומצה ולפרואית בשנת 1967) מובילה לירידה הדרגתית בשימוש בדיאטה קטוגנית.

1971

פיתוח דיאטת- MCT  גרסה חלופית של הדיאטה הקטוגנית הכוללת הכנסת שמני MCT דיאטת ה MCT- מפחיתה את ההגבלות על צריכת פחמימות תוך שמירה על מצב של קטוזיס.

שנות ה-90

בחינה מחודשת של דיאטה קטוגנית כטיפול יעיל באפילפסיה עמידה לתרופות.

2003

פותחה דיאטת אטקינס המותאמת (MAD) המאפשרת צריכה של עד 20 גרם פחמימות ביום ונסבלת טוב יותר על ידי מטופלים.

2005

אזכורים ראשונים לשימוש בדיאטה עם אינדקס גליקמי נמוך (LGIT) בטיפול באפילפסיה.

2005–2025

מחקר אינטנסיבי במודלים של בעלי חיים ובניסויים קליניים מדגים את היעילות של הדיאטה הקטוגנית במניעה, טיפול או הקלה על מגוון מחלות, כולל מחלות נוירודגנרטיביות, לב וכלי דם, סרטן ומחלות מטבוליות.

מה שהחל כניסיון של שני רופאים לחקות את השפעת הצום, הפך לאחת מגישות התזונה הנחקרות והמבטיחות ביותר בעולם התזונה והרפואה.