תלונה שחוזרת על עצמה בקרב מטופלים ומטופלות
(כן, לפני מחזור, בגיל מעבר זה נוכח בחיים יותר ויותר)
מה עושים? האם להיכנע לדחף? לחכות שיחלוף? למצוא תחליף?
כל התשובות נכונות.
לפעמים נכנעים לדחף וזה מסתיים באכילת העוגיה שעמדה על השיש וקרצה לך בדיוק ברגע המתאים. זה לא אומר שכדאי לך להמשיך ולגשת לאריזה של העוגיות שקנית אתמול בסופר כדי שהבית לא יהיה ריק. (וודאי אמרת לעצמך בשביל האורחים/ילדים).
חשוב להבין שנפילה היא חלק מתהליך של שינוי ולא רק שהיא לא נחשבת כישלון, אלא היא אפילו מקרבת אותנו את המטרה. למה? כי זו הזדמנות לחקור וללמוד מהן הסיבות לנפילה של כל אחד מאתנו ומהם הסימנים שניתן לזהות ולעצור בזמן. ובדיוק כפי שאם חרגתם מהתקציב שלכם וקניתם בגד יקר (לחג או לחתונה של חברים) אתם לא תשברו את כל תוכניות החיסכון שלכם, אין טעם להמשיך להכניס קלוריות לגוף ולהגיד לעצמיכם "מחר, אחזור לדיאטה אז עכשיו זה הזמן לסיים עם היום ה"לא טוב" הזה.
אצל רובינו הכמיהה למתוק או לנשנוש תופיע בשעות הערב כפיצוי על יום ארוך בעבודה ובבית, וזה לא יהיה חביתה מ-2 ביצים עם חמאה וגבינה כמו שהיינו מצפים מעצמינו. אז למה זה קורה? חשוב להבין- האם עוברות שעות רבות מארוחת הצהרים? האם אכלנו מעט מדי? האם הסתפקנו רק באגוזים כי היינו עסוקים מדי או כי לא הכנו מראש? כל אלו ניתנים למניעה. וגם אם זה לא רעב אמיתי, אלא רק דחף, אפשר לעבוד על זה.
שלב ראשון הוא לזהות את הסימן הקבוע- שעה ביום, מצב רוח מסוים (עייפות/עצבנות/בדידות...), טלויזיה (כן, עוד הרגל משותף לכל בני ישראל, למעשה מקום שני בעולם בשעות מסך),
שלב שני הוא לבצע פעולה שתחליף את האכילה -להכין כוס תה צמחים, ללכת להתקלח, לצחצח שיניים, להתקשר לחבר/ה, להיכנס למיטה או כל דבר שאתם יכולים להעלות על דעתכם (לקפוץ על רגל אחת 20 פעמים).
שלב שלישי הוא לתת לעצמי פרס (כן, אנחנו כמו ילדים צריכים פרסים מידיים על התנהגות טובה). הפרס יכול להיות שינה טובה יותר, רמות סוכר תקינות (מי שמודד), או שקל שתכניסו לצנצנת הפרסים שלכם ובסוף כל חודש תקנו לעצמיכם משהו שהוא לא אוכל. (כי אוכל זה לא פרס, גם לא עונש).
זכרו שהדחף חולף, גם אם נדמה שלוקח לו זמן לחלוף, הוא חולף. למדו לגלוש על גלי החשק. אלו הורמונים שמופרשים במיוחד בשעות הערב והלילה (מלטונין, קורטיזול ואחרים) שגורמים לנו לרצות לאכול דווקא בשעה שבה הגוף פחות זקוק לאוכל (אפשר לומר שזה הדבר האחרון שהגוף רוצה, כי בשעות הערב יש עמידות לאינסולין וכל מה שנאכל יהיה פחות טוב עבורנו בהיבט של משקל ובריאות). הדחף הזה שנדמה שהוא חזק מכם יחלוף בין אם תאכלו ובין אם לא תאכלו. אז מה עדיף? (רמז, אף פעם לא תצטערו על כך שלא אכלתם, להיפך הוויתור יעצים אתכם ויהווה עבורכם הוכחה שאתם מסוגלים להתמודד גם ביום הבא).
יצרו לעצמיכם "סביבה תומכת", הפסיקו לקנות מזונות שאוכלים משקית או מקופסה, השקיעו בהכנת ארוחות מזינות, דאגו שיהיה לכם בשליפה מהירה סלט טונה וביצים קשות או רק ביצים קשות. נכון שזה לא מה שבא לכם לנשנש, אבל אם אתם עוצרים רגע ומנסים לבדוק אם מדובר ברעב והגעתם למסקנה שאתם רעבים, כדאי שתאכלו, לא משנה מה השעה.
כשאתם אוכלים בערב חלבונים, זה כאילו נתתם לשריר הזדמנות להיבנות בזמן שאתם ישנים. סיבה טובה לעשות אימון כוח ביום הבא. על כך בפוסט הבא.