תסמונת השחר

האם רמות הסוכר שלכם בצום גבוהות יותר מהרמות לאחר הארוחות? תסמונת השחר היא תופעה פיזיולוגית שבה לקראת היקיצה (בסביבות 4 לפנות בוקר) הגוף מפריש הורמונים שמדכאים את פעילות האינסולין- קורטיזול, גלוקגון, אדרנלין והורמון הגדילה.

אלו הם הורמוני יקיצה שמכינים את הגוף שלנו ליום הבא. האדרנלין נותן אנרגיה, הגלוקגון מעודד פירוק גליקוגן מהכבד לגלוקוז, קורטיזול מכין אותנו לסטרס של היום והורמון הגדילה הוא ההורמון העיקרי שאחראי לתופעת השחר.

באדם בריא יש מערכת פידבק שמונעת מהסוכר לעלות לרמות לא תקינות. כנגד כל 4 ההורמונים שמעלים את הסוכר, מופרש אינסולין שמוריד את הסוכר לרמות תקינות (70-100).

במצבים של תנגודת לאינסולין או סוכרת (טייפ 2) תגובת הגוף לאינסולין יורדת (תנגודת לאינסולין) ולכן הסוכר נשאר גבוה.

בנוסף לכך ככל שמאגרי הסוכר בכבד גדולים, מצב שמאפיין תנגודת לאינסולין, שחרור הסוכר מהכבד בתגובה לארבעת הורמוני היקיצה, יהיה משמעותי יותר. התוצאה תהיה רמות סוכר גבוהות בצום.

הדרך הכי טובה להתמודד עם התופעה היא להפחית פחמימות ולבצע צומות.

תרופות מסוג גלוקופאז משפיעות גם הן לטובה על אפקט השחר מאחר והן מעכבות את פירוק הגליקוגן.

יש להבדיל בין תופעת השחר לבין אפקט סומוג׳י שגם הוא מתבטא בעליית סוכר בצום, אולם הסיבה לתופעה שונה לגמרי, אפשר אפילו לומר שהפוכה. אפקט סומוג׳י הוא עליית סוכר כתגובה לירידת סוכר שנגרמת מעודף טיפול תרופתי - אינסולין במינון גבוה מדי או תרופות שמעודדות הפרשת אינסולין מהלבלב כמו נובונורם. למעשה הגוף כל כך חכם שהוא מתקן בעצמו את ההיפוגליקמיה שמשרות התרופות.

ניתן להבחין בין שתי התופעות עי מדידות הסוכר בלילה- אם הרמה גבוהה, סימן שמדובר באפקט השחר, אם רמת הסוכר נמוכה כדאי לפנות לרופא ולדבר איתו על הקטנת מינון האינסולין /נובונורם.