בשר בתזונה קטוגנית וההשפעה על הסביבה

תזונה קטוגנית לא בהכרח גורמת לעלייה ניכרת בצריכת בשר, למרות התפיסה הרווחת. העיקרון המנחה בתזונה זו הוא הגבלת פחמימות, ולא הגדלה גורפת של צריכת הבשר.

כמה בשר באמת צורכים?

• ההמלצה בתזונה קטוגנית היא לצרוך 1.2-2 גרם חלבון לכל קילוגרם משקל גוף, כמות שעולה מעט על הצריכה הממוצעת באוכלוסייה, אך אינה בהכרח מגיעה כולה ממקורות של בשר.

• מקורות החלבון מגוונים וכוללים גם דגים, ביצים, מוצרי חלב, ואפילו חלבון מהצומח (כמו אגוזים, שקדים וטופו).

  
  

  

  
  

השפעת גידול הבשר על הסביבה

ההשפעה של גידול הבשר על הסביבה תלויה בתנאים שבהם הוא מגודל:

1. גידול בתנאים טובים:

2. תורם לסביבה:

3. גידול בקר בתנאים טבעיים, כמו מרעה פתוח, מסייע להפחתת השימוש בחומרי הדברה על הקרקע.

4. תהליך זה משמר את איכות הקרקע, מונע איבוד של מרכיבי מזון, ומעודד ספיגת פחמן דו-חמצני בקרקע.

   במקרים כאלה, גידול הבשר יכול להיות ידידותי יותר לסביבה.

5. בשר מעובד ותעשייתי:

   השפעתו על הסביבה שלילית:

   תעשיית הבשר המעובד נחשבת לאחת התורמות המרכזיות לפליטת גזי חממה.

6. תהליכי העיבוד, האריזה והשינוע של בשר מעובד דורשים אנרגיה רבה ומגבירים את הזיהום.

תזונה קטוגנית ואיכות הסביבה

באופן כללי, אנשים בתזונה קטוגנית צורכים פחות מזון במונחים כמותיים, משום שהדיאטה מבוססת על שובע ממושך. יתרון זה מתבטא בכמה דרכים:

• פחות פסולת אריזות: פחות מזון מעובד אומר גם פחות פסולת שמקורה באריזות.

• צריכה מודעת: רבים בוחרים להשקיע במקורות מזון איכותיים, כמו בשר מגידול טבעי, ובכך תומכים בחקלאות בת-קיימא.