שבוע התזונה והתוזנאי.ת עבורי הוא מאורע שגורם לי התרגשות והרהורים אודות מי אני בתוך המקצוע.
קפיצת המדרגה הראשונה היא הסטאז' בתחילת הדרך (1991). חצי שנה בבית חולים (איכילוב) במהלכה רכשתי כלים קליניים לטיפול במגוון מצבי מחלה. זה מה שהפך אותי לבעלת זכות חוקית להתאים תפריט לכל אדם בריא, או חולה.
בהמשך הדרך שלי כשעבדתי במרפאות בקהילה (שירותי בריאות כללית) למדתי הכל על מיומנויות טיפול וכמובן צברתי עוד ועוד ידע וניסיון טיפולי וניהולי (כעבור 6 שנים הפכתי לאחראית על הדיאטניות במנהלת שרון, צוות שמנה אז 18 דיאטניות וכשעזבתי את הכללית היו בצוות שלי 45 דיאטניות) .
קפיצת המדרגה השנייה (2006) היא קורס סוכרת של המועצה הלאומית לסוכרת שפתח בפני עולם ומלואו וגרם לי להתאהב בטיפול במחלה, ולערוג לעבודה בצוות רב מקצועי. מאז עיקר עיסוקי הינו טיפול בחולי סוכרת עם תשוקה ומסוגלות לסייע לחולים המורכבים ביותר.
קפיצת המדרגה השלישית הייתה התואר השני (2009) שממש פתח לי את הצ'אקרות וקידם אותי בכל מובן. קשה להסביר במילים כמה נתרמתי. למדתי סטטיסטיקה, למדתי שיטות מחקר, למדתי אנטומיה בתיאוריה ובמעבדה (גופות!), כתבתי שני מאמרים שהתפרסמו בעיתונים מדעיים. זו הייתה חוויה מאתגרת שגבתה לא מעט מחירים ואילצה אותי לג'נגל בין ניהול, לטיפול, להורות, ללימודים ולמחקר. אבל אפשר לומר שהתואר השני היווה קרש קפיצה לכל מה שהפכתי להיות מאז.
קפיצת המדרגה הרביעית ואני מקווה שלא האחרונה (2019), כי כל מדרגה גרמה לי להרגיש שאני ממציאה את עצמי מחדש ושהמקצוע שלי מרתק ואינסופי, הייתה הכניסה שלי לתזונה קטוגנית.
יצאתי למסע שבו השתתפתי ב-4 כנסים בארה"ב ואחד בארץ, קראתי ועדיין אינספור מאמרים וספרים וצברתי 4 שנות ניסיון עם מאות חולים ששיניתי להם את החיים בהרבה מובנים.
קשה לתאר את תחושת הסיפוק שהמסע הזה גרם לי ועדיין. אני מרגישה שיש לי עוד המון מה ללמוד ולגלות.
היום אני מתנדבת כיו"ר עמותת הדיאטנים. עבורי זו הכרה על כל הדרך שעשיתי. דרך שהייתה רצופה בתרומה, בשיתוף קולגות וחברות למקצוע בכל מה שידעתי או שחשבתי שעשוי לתרום לצבירת הידע ובפרגון לכל מי שהגיע לו, והיו רבים בדרך שאפשרתי לעצמי ללמוד מהם והם חלק ממי שאני היום כאשת מקצוע.
העבודה שלי כדיאטנית במרכז DMC היא הפרס שלי על כך שחיכיתי בסבלנות ובסוף הגשמתי את החלום.
אני עובדת עם טובי המומחים בתחום הסוכרת ואסירת תודה על כך. מומחים שמעריכים את עבודת הדיאטנית ומאפשרים לי להיות חלק משמעותי מהטיפול בחולה הסוכרתי.
איך נראית עבודת הדיאטניות במרכז שלנו? רב גונית בלשון המעטה
יש לנו שתי דיאטניות שעוסקת במחקר
אנחנו שתי דיאטניות שמקבלות קהל, מרביתו סוכרתי או טרום סוכרתי
ואנחנו עוסקות במגוון מיומנויות שמשכללות את הטיפול בחולים ומגוונות לנו את המקצוע:
אנחנו מפענחות דוחות ליברה (חיישן שמודד את רמות הסוכר) מקרוב ומרחוק (LIBRE VIEW).
מורידות וקוראות נתוני משאבת אינסולין.
עובדות עם האפליקציה של day two.
פתחנו מרפאת השמנה.
אנחנו מפנות לרופאים במרכז, לאחיות, לקואצ'רית, לשפים ולמאמן כושר.
עשינו שני וובינרים בתקופת הקורונה.
למדנו לעשות טיפולים מרחוק און ליין.
אנחנו מקיימות ישיבות צוות ובין הישיבות מנצלות את הזכות להתייעצויות ברמה יומיומית וזוכות לתמיכה בכל מה שנדרש ואף מעבר לכך.
אנחנו יוצאות לפיילוט ייחודי שיאפשר התאמה אישית של תפריט ומעקב בין המפגשים.
אנחנו ממציאות מתכונים.
אנחנו כותבות כתבות ומופיעות בתקשורת.
אנחנו אוספות נתונים בתוכנה ממוחשבת (קרש קפיצה לדוקטורט?).
אנחנו פתוחות לכל רעיון ויודעות שיש מי שידאג שיבוצע על הצד הטוב ביותר. שיתופי פעולה זו הדרך לעשות עבודה משמעותית ולגרום לשינוי באיכות החיים שלנו כדיאטניות ושל המטופלים שלנו שמקבלים תחושה של בית.
אוהבת את המקצוע שלי, אוהבת את הקולגות שלי ונהנית לעקוב אחר העשייה הרב גונית ומלאת המשמעות של כולם.
מלאת סיפוק מהיכולת שלי להשפיע הן בטיפול ובהן בקידום מעמד הדיאטנים והכשרתם.
מודה למשפחה שלי על התמיכה, ההערכה וההבנה שהמקצוע עבורי הוא עולם ומלואו.
Comments