סיכום הרצאתה של ליאת לביא- מנהלת תקשורת, קשרי חוץ וקיימות ביוניליוור –בנושא כלכלה מעגלית, אריזות פלסטיק ומה שביניהם (כנס עתיד וירטואלי 4.11.20).
הכלכלה העולמית של ימינו מתבססת על מודל ליניארי של ייצור וצריכה מוגברת, המביאים לצמיחה כלכלית ולעלייה באיכות החיים.
פלסטיק הוא תוצר לוואי של תעשיית הגז והנפט. הוא נוח לשימוש ומשקלו נמוך ונעשה בו שימוש נרחב. אך יש לזה מחיר.
כמעט שליש מהמזון שאנחנו מייצרים נזרק.
יש אי פלסטיק ענק בין הוואי לארה"ב בגודל של מדינת ישראל.
בכל דקה משאית אשפה אחת זורקת פלסטיק למי הים.
חלקיקי מיקרופלסטיק מגיעים למים ולדגים שאנחנו אוכלים ובעצם אנחנו צורכים פלסטיק בגודל כרטיס אשראי כל שבוע.
קש פלסטיק שנזרק נשאר איתנו 400 שנה !
בפן הכלכלי זה יוצר בזבוז.
ישראל מקום ראשון בעולם בשימוש בכלים חד פעמיים!!!
מיחזור הוא רק חלק מהפתרון.
מהי כלכלה מעגלית?
שימוש במינימום משאבים עם מקורות מתכלים שניתן יהיה לעשות בהם שימוש חוזר. זה מתחיל משלב חומרי הגלם, דרך שלב עיצוב המוצר והאריזה, במקום להתמקד במוצר עצמו בלבד. חשיבה אחרת שמסתכלת על כל השרשרת- מהיצרן ללקוח ובחזרה ליצרן או לספק אחר, במקום לאשפה. מעבר ממכירה של מוצר לאספקה של שירות. אנחנו כצרכנים צריכים להתעניין בפונקציונליות של המוצר ולא באריזה שלו.
דוגמאות לכלכלה מעגלית:
שת"פ בין חברה לייצור רכב לחברה לייצור נעליים- שימוש בצמיגים של מכוניות לסוליות של נעליים.
יש חברה שמייצרת חומרי ניקוי מפסולת של מיצי פירות.
שיתוף פעולה של "מקדולנד" ו"פורד"- ייצור רכיבים לרכב מאשפה של פולי קפה.
חברת רהיטים- משכירים את הריהוט בדמי שימוש חודשיים. כשרוצים לגוון מחזירים את הריהוט ומשכירים אחר במקומו.
במזון- לארוז באריזה אחת, במקום לכל פריט אריזה נפרדת, או בלי פלסטיק בכלל.
חשבו על שינוי אחד קטן שביכולתכם לעשות כדי לשמור על הסביבה שלנו.
