כמה חשובה הפעילות הגופנית ומה זה HMB

סיכום הרצאתה של מיכל גרשוני קייט- מנהלת המחלקה לתזונה ודיאטה בית חולים שיקומי "רעות" בנושא סרקופניה (כנס עתיד וירטואלי 4.11.20)

סרקופניה היא ירידה בכמות (מסה) ובאיכות (כוח) השריר והיא משפיעה על איכות החיים, על רמת התפקוד, על הסיכון לחלות, להתאשפז ואף למות.

• ירידה בביצועים פיזיים היא אינדיקציה לחומרת הסרקופניה.

• הירידה במסת השריר מתחילה בגיל 30. בגיל 65 יש ירידה דרמטית ומתלווה אליה ירידה ניכרת

בכוח השריר.

• אם הירידה היא ב-30% ומעלה, יש עליה בסיכון לתמותה.

• סרקופניה ראשונית היא תלוית גיל. זהו מצב שבו קצב בניית השריר נמוך מקצב פירוקו.

• סרקופניה שניונית קשורה לתת תזונה, אורח חיים יושבני, אשפוזים חוזרים, מחלות נלוות, ריתוק

למיטה ועוד.

• אפשר להתערב כמעט בכל שלב ולשפר את המצב. אולם אם הגענו לחוסר תפקוד- אין דרך חזרה.

• בתקופת הקורונה הביטחון התזונתי ירד, אנשים צרכו פחות חלבונים ופחות קלוריות וזזו פחות.

במיוחד המבוגרים.

• שכיבה במיטה יכולה להביא לירידה של 3% במסת השריר (גם בצעירים).

• פעילות גופנית- יש משמעות לכמות הצעדים היומיים וחשוב לשלב פעילות כוח עם אירובי.

רכיבי תזונה העיקריים שנחקרו ונמצאו משפיעים לטובה על בלימת הסרקופניה הם :

*חלבון הוא הבסיס - 0.8 גרם לקילוגרם משקל גוף לא מספק, בגלל שעם השנים יש מחלות שגורמות לסרקופניה. כמו כן יכולת ניצול החלבונים לבניה יורדת ומתרחשים תהליכי פירוק מוגברים של השריר. ההמלצה לחלבון היא- 1-1.5 ק"ג ליום.

*העדפת חלבונים עם ערך ביולוגי גבוה- חלבונים מן החי- בשר, עוף, דגים, ביצים, מוצרי חלב.

*חלוקה במשך היום- מנות שגורמות לגירוי בניית שריר - 20-40 גרם חלבון בארוחה.

תוספים:

*חומצות אמינו מסועפות - במיוחד לאוצין נחקרת ונמצאת כמעודדת בניית שריר.

*תוצר של לאוצין-HMB- נמצא כמעודד בניית שריר וכמעכב פירוק שריר. רק 5% מהלאוצין הופכת

ל-HMB לכן קשה לספק אותו מהמזון. *ויטמין D

*אומגה 3

!הבסיס לשיפור כוח השריר ותפקודו הוא חלבון ופעילות גופנית.

יש חשיבות לתזמון-

בגיל 25 אנחנו בשיא מסת וכוח השריר- התערבות בגילאים אלו תעלה את נקודת ההתחלה לגבוהה יותר- מעין השקעה לטווח ארוך.

סביב גיל 40-50 עלינו להקפיד על כל הר"מ למניעת סרקופניה בגיל המבוגר.